<h1>ראב"ן סימן ר"ו</h1>
<h2>דף ג:</h2>
ויש מן הגאונים שאומרים דרבא ורב אשי בחדא סברא קיימי, מדאמרינן אלא רבא מ"ט לא אמר כשמעתין כדרב אשי, וכיון דרבא ורב אשי קיימי בחדא סברא לתרץ מתניתין בישראל משומד אידחי להו כולהו תירוצי דרבה בר רב עולא ודאביי ודרבינא דהא כל חד וחד לית ליה סברא דחבריה.
<h2>דף ד.</h2>
והילכתא כרבא משומד לאכול [נבילות] לתיאבון בודק סכינו ונותן לו ומותר לאכול משחיטתו דלא שביק היתירא ואכיל איסורא כי איתנהו תרווייהו קמיה דלא בעי למיטרח אחר ההיתר, וכל שכן אם משומד לדבר אחר שמותר לאכול משחיטתו חוץ ממשומד לע"ז ומחלל שבת בפרהסיא דשחיטתו אסורה דהא איתותב רב ענן דאמר שחיטתו כשירה.
<h2>דף ח.</h2>
ליבן סכין ושחט בה שחיטתו כשירה. הכי הילכתא דליכא דפליג, ועוד דהא בעי למפשט מינה הבעיא דליבן שפוד ותירוץ חידוד שאני [אלמא] סבירא להו הכי דחידודה קודם ליבונה.
